Rate this post

המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית צו הרחקה, במסגרת דיני המשפחה בישראל:

במסגרת מאמרינו זה נסקור בקצירת האומר את סוגיית צו ההרחקה והזכות למדור שליו הלכה למעשה, וזאת על מנת לאפשר לאדם הסביר שאינו משפטן לעמוד על משמעותם המעשית של צו הרחקה והזכות למדור שליו בראי החוק.

לצערנו, שומעים בתקשורת יותר ויותר על מצבים בהם נקט הבעל (בדרך כלל) בפעולות קיצוניות כלפי אשתו ו/או ילדיו. ישנם מקרים קיצוניים של אלימות במשפחה מסתיימים ברצח ולעיתים גם בהתאבדות הרוצח. אלימות במשפחה אינה חייבת להתבטא במעשים קיצוניים כל כך, היא יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות מילולית ונפשית הפוגעת באישה וגם בילדים או במקרים חמורים באלימות פיזית גם אם אינה נעשית על בסיס יומיומי. הילדים, גם אם האלימות אינה מופעלת כנגדם, סובלים סבל רב מאלימות אביהם כלפי אימם, פעמים רבות ישנה תחושה שאלמלא היה ניתן צו הרחקה כנגד בן הזוג הפוגע, צו ההרחקה היה מונע את הפגיעה שהתרחשה שכן תכליתו של צו ההרחקה פשוטו כמשמעו הרחקת הסיכון להתרחשות של פגיעה ומימוש האיומים והפוטנציאל להתפרצות של אלימות.

תלות כלכלית שגורמת להימנעות מבקשת צווי הרחקה

נשים רבות רואות את עצמן כתלויות כלכלית בבעליהן ולכן לא ממהרות להגיש בקשה לצו הרחקה. מדובר בתפיסת עולם מוטעית, שכן, עסקינן הלכה למעשה בדחיית הקץ בלבד ובסופו של יום לאחר שהבעל יגדיש את סאת הייסורים, תבקש האישה צו הרחקה. התנהגות פסיבית מצד האישה מאפשרת לבעל להפוך אותה לשק החבטות שלו. יש נשים המקוות בליבן כי התופעה היא זמנית ולכן אינם מבקשות צו הרחקה, בסופו של יום  מגלות כי הדבר אינו כך, במידה ולא קוטעים את התופעה בעודה באיבה באמצעות בקשה לצו הרחקה הופכת האלימות לדפוס התנהגות שרק מחמיר. בנוסף, תקופה ארוכה של אלימות והשפלות גורמות גם לאישה לראות את עצמה כנחותה ואשמה כשהיא הופכת  לקורבן של ההימנעות מהגשת בקשה לצו הרחקה.

תכלית החקיקה סעד מידי ותכוף

המחוקק עמד על הצורך במתן סעד של הגנה מידית ותכופה בדרך כלל לאישה המצויה בסכנה מוחשית לנוכח האיומים הנשקפים מבן הזוג החי עמה תחת קורת גג אחת, בבחינת "לישון עם האויב". מקרים שהסתיימו באופן טרגי הובילו את המחוקק להעמיד מספר כלים משפטיים ועילות למתן סעד מיידי של צו הרחקה ומניעת התממשות האיומים, צו הרחקה במהותו הינו סעד מיידי בבחינת רפואה דחופה, משכך, נודעת משמעות קרדינאלית לפניה לקבלת צו הרחקה בסמוך להתרחשות האיומים בגינם מבוקש הסעד, השופט היושב בדין ייחס חשיבות מכרעת לזמן שחלף מרגע האיומים ועד לזמן הגשת הבקשה לצו הרחקה,  עומדים לרשותה של האישה מגוון סעדים ועילות אשר על יסודם ניתן לבקש צו הרחקה, זאת על מנת לאפשר לאישה המאוימת להגן על עצמה ולהחזיר את השקט לביתה. פניה לבית המשפט לענייני משפחה ו/או פניה למשטרת ישראל  יובילו  להוצאת צו הרחקה שיהווה למעשה הגנה  זמנית ומיידית, בד בבד עובר להוצאתו של צו ההרחקה צו הרחקה ו/או הגנה קבוע. במידה וביהמ"ש השתכנע כי התקיימה אלימות פיזית ו/או קיים חשש קרוב לאלימות ו/או סיכון, יינתן הצו לאלתר ובאופן מיידי במעמד צד אחד. בשיטת המשפט בישראל ישנם מספר עילות וחוקים בגינם ניתן לבקש צו הרחקה או צו הגנה, הזכות למדור שקט ושליו, כמו גם החוק למניעת הטרדה מאיימת, שבמסגרתו מוצע צו מניעה גם ללא הוכחה של אלימות פיזית. לעיתים מושא הצו מוזהר שלא להטריד את הנפגע בביתו או במקום עבודתו וגם לא לעקוב אחריו ו/או לחילופין להתרחק ממקום מגוריו ו/או עבודתו.

הזכות למדור שליו

הזכות למדור שליו הינה זכות היונקת מדיני המזונות במסגרת חוק שיפוט  בתי דין הרבניים מתוקף  המשפט העברי. על פיו נקבע כי האישה זכאית למדור (מקום מגורים) שליו ורגוע לה ולילדיה. בדרך כלל בהינתן צו הרחקה במידה והאישה אינה זוכה לשקט בביתה ובוודאי  כאשר ילדיה הם הנפגעים. צו הרחקה שניתן בעילה של מדור שקט ייחודו בכך שאין צורך שיתקיים איום באלימות פיזית ודי בכך שקיימת אלימות מילולית ו/או התעללות נפשית ו/או מנטלית מתמשכת. על האישה להוכיח כי הגשת הבקשה לצו הרחקה מוגשת בתום לב ולא ככלי ניגוח ושיפור עמדות ו/או כאסטרטגיה המסגרת סכסוך הליך.