Rate this post

במסגרת מאמרינו נחלוף בקצירת האומר על העניינים שבסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בישראל.

לא רבים יודעים, כי עד לחקיקת חוק בתי המשפט (נוסח משולב התשנ"ה 1995) אשר מכוחו הוקמו בתי משפט לענייני משפחה במחוזות השונים בישראל, היו נידונים סכסוכים בין בני משפחה בפני בית המשפט המחוזיים.

לאחר חקיקת החוק האמור, הוענקה סמכות ייחודית לבתי המשפט לענייני המשפחה לדון בכל העניינים הקשורים בסכסוכים בין בני המשפחה, סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה הינה מקבילה לסמכותו של בית משפט השלום, כעולה מסעיף 51 א' (5) (לחוק בית המשפט נוסח משולב התשמ"ד 1984)

את תחום דיני המשפחה בישראל מאפיינים שני פיצולים, פיצול בדין, קרי, בין הדין האזרחי לבין הדין האישי ובנוסף פיצול בסמכויות השיפוט, אשר מתפצלים בענייני מעמד אישי בין בתי המשפט האזרחיים לבין בתי הדין הדנים על פי הדין הדתי.

כתוצאה מכך נוצר מצב של מרוץ סמכויות בין ערכאות השיפוט, אשר בני זוג השרויים בסכסוך ובכוונתם לפתוח בהליכים בתחום המעמד האישי, נדרשים לבחור את הנתיב הראוי, על מרוץ הסמכויות והמורכבות נדון בהרחבה במסגרת מאמר נפרד.

מיהו בן משפחה:

בשלב ראשון, חובה עלינו לבחון האם בסכסוך הספציפי ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, משכך, עלינו לבדוק תחילה מי נחשב כבן משפחה לצורך ניהול הסכסוך ו/או ההתדיינות בבית משפט לענייני משפחה.

סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע רשימה סגורה בהגדרת מיהו בן משפחה, לעניין בית המשפט לענייני משפחה, בן/בת זוג לרבות הידועה בציבור, בן/בת זוג לשעבר, בן זוג שנישואיו עימו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג.

ילדו לרבות ילדו של בן זוגו, הוריו הוריי בני זוגו או בני זוגם, הורה לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס, נכדו הוריי הוריו לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס אחיו ואחיותיו שלו או של בן זוגו.

על מנת לבוא בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה צריך להתקיים תנאי נוסף והכרחי, חובה שיתקיים סכסוך בתוך המשפחה.

כאשר עילת התובענה הינה בשל סכסוך משפחתי שתרם תרומה משמעותית להיווצרות עילת התביעה, אין זה משנה מהי עילת התביעה, משעה שעסקינן בסכסוך בתוך המשפחה שבגינו נוצרה עילת התביעה המשפטית, זכאי התובע שתביעתו תידון בפניי בית המשפט לענייני משפחה.

בפסיקה נקבע כי, על מנת שתביעה תחשב כסכסוך בתוך המשפחה, אין להסתפק בקשר זניח לסכסוך המשפחתי ויש לבחון האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה מכרעת ומשמעותית להיווצרות עילת התובענה, לשם כך, יש לאתר את גורמי הסכסוך ולבחון מהו הגורם המשמעותי ביותר, ככל שיחסי המשפחה בין הצדדים המסוכסכים קרובים יותר השפעתם על גיבוש עילת התביעה גדולה יותר.

לאחר שצלחנו בשלום את הגדרתנו כבני משפחה הזכאים לבוא בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה, אין משמעות לשוויה ו/או נושאה של התובענה יהא אשר יהא תישאר הסמכות בידי בית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי, ענייני משפחה יחשבו ככאלה כאשר מדובר בתובענה, למזונות ו/או למדור, תובענה לאבהות ו/או לאימהות, תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג החזרת ילדים חטופים התשנ"א 1991. 


נוסף על האמור, נקבע בסעיפים 1(6) ו 3 (א') לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשמ"ד 1984 , כי לבית המשפט לענייני משפחה תהיה סמכות לדון בתביעות המוגשות על פי החוקים שיפורטו להלן: תובענה לפי חוק גיל הנישואים, תובענה לפי חוק השמות, תובענה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תובענה לפי חוק קביעת גיל, תובענה לפי חוק הירושה, תובענה לפי חוק התרת נישואין, תובענה לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תובענה לפי חוק אימוץ ילדים, תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, הליך לפי סעיף 20 לחוק תרומת ביציות, תובענה לפי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת.

ראוי להדגיש כי, בניגוד לסדרי הדין ודיני הראיות שנקבעו בתקנות סדרי הדין, רשאי בית המשפט לסטות מסדרי הדין ו/או דיני הראיות, בכל עניין שלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, לרבות קבלת עדויות שאינן קבילות בבית משפט אזרחי רגיל.

סעיף 8.(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, העניק סמכות ייחודית וחריגה לשופטי בית המשפט לענייני משפחה במסגרתו רשאי שופט בית המשפט של משפחה לדון, לפסוק "ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק" שופטי המשפחה בישראל מרבים לעשות שימוש בסמכות הייחודית האמורה ובניגוד לשופטי שלום ו/או שופטים אזרחיים רגילים נוטלים שופטי המשפחה חלק אקטיבי ופעיל  בסכסוך המשפחתי הנדון בפניהם, לרבות השתתפות בחקירת העדים ו/או הצדדים,יתרה מכך, לעיתים שופטי המשפחה אף מבצעים ביקורי בית אצל מי מהצדדים לסכסוך.

העומס המוטל על כתפי שופטי בית המשפט לענייני משפחה הינו עצום, הן עומס מנטאלי והן עומס של ריבוי תיקים הבאים בפניהם מדי יום, כל זאת כאשר תיקים אלו דורשים הכרעה בעניינים רגישים מאוד ונפיצים, כך ששופט משפחה דן בממוצע כ- 70 תיקים בשבוע, (לשם ההשוואה, עו"ד המתמחה בתחום מלווה כ- 70 תיקים בשנה) שופטי משפחה מתייחדים בכך, שהינם נדרשים לגלות תכונות של רגישות וחריצות יתרה, כלל נקוט וידוע "משפחה אחת שופט אחד".  One family – One judge


לסיכום: בית המשפט לענייני משפחה אינו דומה לבית משפט אזרחי רגיל, לפיכך, חשוב כי עוה"ד המטפל בתיק שעניינו סכסוך משפחתי ובפרט תיקי משמורת פירוק שיתוף וקביעת מזונות וכל הכרוך בפרוק התא המשפחתי, יהא עו"ד המצוי בנבכי דיני המשפחה והמשפט הייחודיים לסכסוכים משפחתיים.