201411.13
0

הפחתת תשלום מזונות

Rate this post

הפחתת תשלום מזונות

המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית הפחתת תשלום מזונות, במסגרת דיני המשפחה בישראל:


במסגרת מאמרינו זה נסקור בקצירת האומר את סוגיית הפחתת תשלום דמי מזונות הלכה למעשה, וזאת על מנת לאפשר להורה הנבוך לעמוד על משמעותם המעשית של הכלים להפחתת דמי מזונות בראי החוק.

קביעת  גובה תשלום המזונות

מן המפורסמות הינה העובדה כי פסיקת גובה תשלום דמי מזונות הנפסקים ע"י בתי המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני בישראל באה לעולם אך ורק לאחר שבית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני מקבלים מאת בני הזוג המסוכסכים אסמכתאות המעידות על כושר ההשתכרות של הנתבע המחויב בתשלום המזונות כמו גם בחינת הכנסתו החודשית בפועל ובחינת הכנסות האישה התובעת את תשלום מזונות הקטינים המשותפים. בנוסף, כושר השתכרותם של האישה התובעת, צרכי הילדים הקטינים לרבות הוצאות מדורם של הקטינים וכן עלות ההוצאות השוטפות כמו גם הוצאות חד פעמיות ו/או הוצאות ותשלומים בגין צרכים מיוחדים של הילדים הקטינים. הוצאות אלה כוללות הוצאות רפואיות, טיפולי שיניים, רכישת עדשות ו/או משקפיים ובנוסף טיפולים רפואיים לרבות ביקור אצל פסיכולוג ו/או רופאים ו/או מומחים בהתאם לצרכים ההכרחיים של הקטינים לרבות הוצאות בגין שכר לימוד ו/או רכישת ספרי לימוד, קייטנות, שיעורים פרטיים וכל הכרוך בהתפתחות הקטינים.


כאמור, גובה הסכום שיפסק ע"י בית המשפט לענייני המשפחה ו/או בית הדין הרבני שעל האב לשלם בתור מזונות ילדים אינו סכום קבוע. מדובר על סכום שהיה נכון לרגע הגירושין, לאחר שקלול של כל הפרמטרים הקובעים אותו. הפרמטרים הם:

  • הצרכים הקיומיים של הילדים הנובע גם מגילם
  • יכולת ההשתכרות של האם ויכולת ההשתכרות של האב.

ישנה התחשבות גם בהקמת משפחה חדשה על ידי האב, והצורך שלו לדאוג גם לילדיו הקטנים. גם מקרה בו קיבלה האם ירושה או מתנה גדולה אשר הופכת אותה לתלויה פחות במזונות יכולים לשמש עילה לתביעה מבחינתו של האב. כל אחד מאותם פרמטרים עשוי להשתנות, ועל פי השינוי ישנה אפשרות להפחתת המזונות.


חשוב לציין כי בפסיקה וההלכות המונחות שנפסקו ע"י בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם ע"י בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, נקבע כי מעבר למבחנים של השתכרות האב / הבעל בפועל ו/או כושר השתכרותו, ניתן לפסוק מזונות קטינים גם לפי היקף הנכסים ו/או הזכויות הקנייניות ו/או הנכסים הפיננסים המוחזקים ע"י האב / הבעל, לרבות דירת המגורים שהייתה בעבר מצויה בחזקת שני בני הזוג.


מתי ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות?

במידה ומתעורר אצל האב משלם המזונות הצורך בהפחתת מזונות – בדרך כלל לנוכח התרחשות של שינוי נסיבות מהותי ותמורות ושינויים שחלו בחייו של האב משלם המזונות – חובה על האב משלם המזונות להגיש בקשה לאותה ערכאה שיפוטית במסגרתה ניתן פסק הדין למזונות הקטינים. הכוונה היא שבמידה ופסק הדין ניתן בבית המשפט לענייני משפחה, עליו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחתת דמי המזונות.


על מנת שבית הדין הרבני ו/או בית המשפט לענייני משפחה ידונו בבקשה להפחתת דמי המזונות, חובה על מבקש הבקשה להמציא בצמוד לבקשתו אסמכתאות תומכות שיעידו כי אכן חל שינוי משמעותי ומהותי בהכנסותיו ו/או לחילופין אסמכתאות שיעידו על שינוי קיצוני בהוצאותיו, כגון נישואין בשנית ולידה של קטינים חדשים אשר הינו מחוייב במזונותיהם. על מבקש הפחתת המזונות מוטלת חובת ההוכחה לכך שהפחתת המזונות במקרה זה היא מוצדקת. למשל, במידה ואיבד מנכסיו, פשט את הרגל, הפסיד כספים רבים או לחילופין הקים משפחה חדשה ובשל כלכלת ילדיו החדשים אינו עומד עוד בתשלום המזונות כפי שהם כרגע, עליו להציג את כל המסמכים המוכיחים זאת. המסמכים כוללים תלושי משכורת, מסמכים מן הבנק המראים את מצבו הכלכלי הנוכחי, תעודות לידה של ילדיו או מסמכים המוכיחים תשלומים גבוהים בהם כרוך גידולם של ילדים אלה. ללא מסמכים מקוריים אלה לא יוכל בית המשפט להגיע למסקנה כי הפחתת המזונות מוצדקת.

מזונות זמניים


במקרים רבים נפסקים דמי מזונות מידיים בסמוך להגשת התביעה למזונות, המוגשת בדרך כלל ע"י האישה / האם, וזאת על מנת שלא יווצר מצב בו הילדים הקטינים ישארו ללא אפשרות לשרוד ולהתקיים עד להכרעה ו/או מתן פסק דין סופי למזונות קבועים.

הפסיקה קבעה כי ישנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני לקבוע ולחייב את הנתבע – בדרך כלל הבעל / האב בתשלום מזונות זמניים.

פסיקה של מזונות זמניים אינה מחייבת את השופט ו/או הדיין היושב בדין להסתמך על נתונים מוצקים ו/או עובדות מוכחות, וניתן לפסוק מזונות זמניים עפ"י אומדנה והערכה של שופט בית המשפט לענייני משפחה ו/או דיין בית הדין הרבני, עפ"י הנתונים הראשוניים המוצגים בפניו בעת הגשת התובענה לתשלום המזונות.

יחד עם האמור, אין בפסיקת מזונות זמניים כדי לגרוע ו/או לפגום מזכותו של הנתבע לערער על גובה המזונות הזמניים שנפסקו, וקיימת זכות לנתבע להגיש בקשה להפחתת גובה המזונות הזמניים שנפסקו. כמו כן ובנוסף, אין בפסיקת מזונות זמניים כדי לחייב את בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני מלשנות את גובה תשלום המזונות הזמניים שנקבעו. שינוי כאמור כוונתו הן שינוי שיקבע מזונות מופחתים ו/או מזונות גבוהים מהמזונות הזמניים שנקבעו.


במידה ואכן נקבע שינוי מהמזונות הזמניים שנקבעו, יחויב משלם המזונות לשלם רטרואקטיבית את ההפרשים החל מיום פסיקת המזנות הזמניים ו/או לחילופין יקבל משלם המזונות החזרים של ההפרשים האמורים.

לסיכום, קביעת גובה תשלום דמי המזונות – הן מזונות קבועים והן מזונות זמניים – אינה בהכרח סוף פסוק, ואכן ניתן לעתור בבקשה מתאימה ובנסיבות מסוימות להפחתת תשלום המזונות ו/או לחילופין בעתירה לשינוי גובה המזונות שנקבעו, לרבות פסיקה שתעלה את גובה המזונות הראשונים שנפסקו.

אזהרה – אין לראות המאמר כחליף ליעוץ משפטי פרטני וקונקרטי. בכל מקרה לגופו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין גירושין מנוסה המתמחה בתחום הספציפי של פסיקת מזונות.


כותב המאמר הינו ידוע כמי שעוסק בתחום דיני המשפחה, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.


ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 03-6001700, 24 שעות ביממה.